בשנת 2002 הוקם 'אימושיין- בית-ספר להוויה, הקשבה וטרנספורמציה', על-ידי מפתחת השיטה והמורה שלי, נטאלי בן דוד.

העיקרון הראשון בשיטת סאטיה אומר שכל בני-האדם שואפים לחיות חיים של הרמוניה, רווחה אישית ושקט נפשי.

המציאות שאנחנו חיים בה מלאה בתנועה ותזוזות. הנטייה הטבעית אליה חונכנו היא שככל שנעשה יותר (doing)- ככה יתאפשר לנו יותר שקט, כשלמעשה אנחנו נוכחים פעמים רבות שדווקא הפעלתנות הזו מובילה לשחיקה, מעוררת חרדות ומייצרת מתחים.

סאטיה תמיד מחזירה אותנו פנימה, לתוכינו, והיא משנה את חוקי המשחק. במקום לקדש עשייה ותזוזה אינסופיים, היא מבקשת מאיתנו את ההיפך; לעצור, לשהות ולהסתכל על מה שעובר עליי (being). זאת על-ידי התבוננות על ארבעה רבדים: נשימה, תחושות, רגשות ותפיסות. סאטיה שמה דגש על החלפת ה-doing ב-being, ומתוך כך לצאת לפעולה שתהיה נכונה יותר ומותאמת אלינו.

היכרות היא המפתח בשיטת סאטיה. בבסיסה עומד הרצון הטהור של הקלת הסבל בעולם ובנפש האדם, זאת על-ידי הרצון להכיר לאדם את עצמו, את הפערים בחייו ולחשוף אותו לעצם היותו אדם חופשי ואחראי בתוך חייו, מבלי תלות בתוצאות ובנסיבות חיצוניות. בזכות ההיכרות מתאפשרת לנו גישה למנגנונים שלנו, שלעיתים אנו עיוורים אליהם ואל האוטומטים שלהם, ולהפוך לאקטיביים לגביהם. זו חוויה מהפכנית לגוף, למיינד ולתודעה שלנו. ובדבריה של נטאלי בן דוד "אין את מי לשנות- יש את מי להכיר".

אנחנו עסוקים בלשנות את הבחוץ מתוך מחשבה אליה הורגלנו, שאם הבחוץ ישתנה- גם החוויה הפנימית תשתנה. כמה פעמים קיבלנו את הקידום אותו רצינו, קנינו את הרכב שחלמנו, השלנו מעצמינו קילוגרמים שנראו לנו מיותרים, אבל ההרגשה הפנימית נותרה? שינינו את הבחוץ כדי להרגיש טוב והבחוץ השתנה, אבל אנחנו נשארנו עם אותה התחושה. מכירים את זה? מי לא… בדיוק כאן סאטיה נכנסת, מפגישה אותנו עם עצמינו ומאלצת אותנו להכנס פנימה.

בילדותינו, רובינו חונכנו לעבור מעל מהמורות מתוך מחשבה שאם נתעלם- זה יעלם, אך כפי שאמר קרל יונג "what you resist, persist", ("מה שאתה מתנגד לו- נמשך"). אנחנו מחווטים לחפש את הכיף, הנעים וכל מה שיסיט את תשומת ליבינו מה"לא בסדר". שיטת סאטיה היא ההפך ממה שלמדנו וחונכנו לעשות, היא נכנסת איתנו אל המקומות אותם למדנו להשתיק. בזכות תשומת לב עמוקה, הקשבה חומלת וחוסר שיפוטיות, מתאפשר לנו להישאר עם ה'לא נעים', להפסיק להימנע ממנו, ובכך לחוות את הכוחות, תעצומות הנפש והגדולה הקיימות בתוכינו. הפרדוקס הוא שדווקא כאשר אנחנו נכנעים לתחושות המאמללות ונותנים להן מקום, הן לרוב יחלפו מהר יותר מכל מאמץ להדוף אותן. העדינות והחמלה שבשיטה, ההיכרות עם הילדים שהיינו ומתן האפשרות של להגיב במקומות שרצינו אבל קפאנו או שתקנו, מייצרת תנועה חדשה וריפוי עמוק בתוכינו ובמערכות היחסים בחיינו.

היכרות עם המקומות מהם אנו פועלים מאפשרת לנו להיות אקטיביים, חופשיים, האחראים הבלעדיים של חיינו ומגשימי החלומות והתשוקות של עצמינו. בחירה אוטומטית היא בחירה לא נוכחת ורחוקה. היכרות היא המפתח ליחסים ולקירבה, כמו שאמר גנדי "הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך". אני יודעת שזה נשמע קלישאה, אבל נשבעת, זה עובד!

​